הגהות יעב"ץ על ראש השנה יח.

גמ׳ וכן שנים שעלו לגרדום כו׳. נ״ב כה״ג אשכחן בפ״ק דע״ז [י״ז ב׳] גבי ר״ח ב״ת ור״א ב״פ שנתפסו למינות והתם לאו בתפלה תליא אלא כדמסיק תלמודא הכא לענין שבועה דבית עלי נסמוך. ועמ״ש שם גבי עובדא הנ״ל בס״ד:

רש״י סד"ה אביי כו' ברבה ב״נ. נ"ב כ״ה ודאי כי רבה דודו של אביי הוה אחי אביו כייליל וא״א להיות רבא כי הוא היה כמו בן גילו של אביי כדמוכח פש"ש [ברכות מ״ח א' וע״ש בגליון הש״ס] והאריך ימים יותר מאביי (שלהי) [בפ׳] הרואה [ברכות נ״ו א׳] וכדמוכח פאע"פ [כתובות ס״ה א׳] ובכמה דוכתי:

תוס' סד״ה רבה . אביי עסק טפי מניה. נ״ב בודאי משום דעשיר הוה כדאיתא בהרואה ובפרק אע״פ. ורבה עני הוה כדאיתא בההיא דמ"ק וכתירוץ זה דתוס׳ משני נמי תלמודא בעובדא דר"פ ור"ח הנ״ל בע״ז: