הגהות יעב"ץ על פסחים ט:

גמ' וכי חולדה נביאה כו'. נ"ב יל"ד הא אביי לאו משום נביאות קאמר וא"צ לראות הנולד. אלא דואגת להוה שאינה רואה עתה פת הרבה כמו שרגילה ועל כן אגרה מאכלה (אע״פ שאינה חכמה כנמלה לאסיף הרבה) ומצינו בירושלמי פ"ג דמציעא שיש לעכברים הבחנה בין רב למעט כמ"ש שם אמתני' דמה איכפת להם לעכברים כו' וקאמר הני עכברי רשיעי כדחזיין עיבור סגי כו' קריין לחבריהון כו' אלא דריב"ג התם לית ליה הך סברא ומש"ה אצטריכו נמי חכמים להשיבו מצד אחר וכמ"ש שם בלח"ש בס"ד:

תוס' סד"ה ספק. נ"ב ולפי מש"ל ל"צ לדחוקי משום דטומאה זו של ד"א דמת אינה אלא גזרה דרבנן הקילו נה: