הגהות יעב"ץ על פסחים נד:
Haggahot Ya'avetz on Pesachim 54b · הגהות יעב"ץ על פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו. נ"ב בעניניו. אבל בענינו עם חבירו כמים הפנים לפנים:
שם במשנה בתשעה באב. נ"ב נ"ל שנקרא אב ע"ש שנגמרים בו הפירות והוא מלשון תאבה:
תוס' ד"ה לקביעא. לעשות יום הכפורים שני ימים. נ"ב לא ידענא היכא אדרבה איפכא איתא דרבא הוה רגיל דהוה יתיב תרי יומי. אברא מכללא איכא למימר דכ"ע לא רגילי בהכי מ"מ לא בהדיא ובפירוש איתמר ואיכא למדרש וק"ל. גם לא הבינותי החילוק שבין בני א"י לבני חו"ל בספק דאורייתא כה"ג. ושמא כוונת התוס' דהכי איתא בירושלמי. וגם משם אין ראיה דבירושלמי לאחר שפסקו מלקדש ע"פ הראיה מיירי שאין עושין בי"ט ש"ג אלא משום גזירה דהאידנא בקיאין בקביעא דירחא כדאיתא פ"ק דביצה (ד' ד:) אבל בי"כ לא החמירו בו כולי האי משום סכנה. אבל בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה בכל מקום שהיו מסופקין מתי קדשו ב"ד את החודש ודאי היו צריכין לעשות שני ימים יו"כ משום ספיקא דאורייתא מה גם באיסור כרת והיינו דאר"ש הכא לקביעא דירחא בספק דקביעות ב"ד בק"ה. והא דאמר התם בר"ה רבא הוה רגיל לאו למעוטי. אלא היה נוהג כך והנהיג את בני מקומו עמו: