הגהות יעב"ץ על פסחים לט.

במשנה ולא שלוקין ולא מבושלין כו' נ"ב דבור תוס' המתחיל לא שלוקין שמע"ל צ"ל כאן בעמוד א' על דברי המשנה לא שלוקין:

רש"י ד"ה שלוקין הרבה מאד כו'. נ"ב עי' לח"ש תרומות פ"י מ"י:

תוס' ד"ה אצוותא דדיקלא כו' אף מרור מין זרעים. נ"ב י"ל דהיינו זרעים הנאכלין לאפוקי הירדוף שאינו נאכל כזרעים ובהכי ניחא נמי מאי דק"ל לתוס' בסמוך דלא משני הכא נמי דרכיה דרכי נועם כתיב דהיינו הך שאינו נאכל ומאי דמשני תלמודא בלישניה התם ה"ט משום דהתם לא לאכילה קבעי ליה מ"מ לא מקרי דרכי נועס מחמת מרירותו החזק שמא גם ריחו נודף באף האדם וקשה לו ולא משום דס"מ הוא לבהמה דמאי איכפת לן בהא להושענא דלאו לבהמה קיימא והרודפני חזי לאדם ולא חיישינן לה אפי' לאכילה דמצוה אע"ג דהוי ס"מ לבהמה ולאו היינו הירדוף דלא חזי לאדם כלל. הירדוף והרדופני תרי מילי נינהו ודאי: