הגהות יעב"ץ על נדה טז:

לדבריכם תחוש שמא תראה כצ׳׳ל:

שם אף לדבריכם ניחוש עד שהרוק כצ״ל:

שם שנימוק שתי פעמים כצ״ל:

שם אסור לאדם שישמש וכו׳ ביום. נ"ב אף דהותר מכללו אצל ת״ח דמאפיל כדלקמן אפ"ה קאמר סתמא משמע דאף ת״ח בכלל למימרא דלא שרי לת״ח נמי אלא מדוחק או כדי להנצל מעבירה כההיא דרבא (חסר):

שם גבור או חלש חכם או טפש או עשיר. נ"ב ואינו עול חלילה בחקי יתעלה. כי ודאי זכות אבותיו או עונותם וקדושים בשעת תשמיש או ההפך גורמים לולד והמזל מסייע:

שם וארבעה לא אהבתי. נ"ב זה מדויק כי הרביעי ודאי אינו שונא כמו השלשה:

שם ואמרי לה שר הנרגז המוקפים אשר סביבם נמחק:

שם ואני איני אוהבה נ״ב יל"ד צריכא למימר הלשונא ה׳ יאהב הלא משנאיך ה' אשנא וי״ל דהקב״ה אינו שונא אלא הארבעה דברים לא העושה אותם בהחלט אלא הרגיל בה ורשב"י אינו אוהבם אף באקראי לפיכך צריך שלא יקל בהן:

תוס׳ ד"ה מלאך הממונה וכו׳ ואף ברי אותת. רב לשון הקליר בפיוט לגשם ונסמך על הכתוב דאיוב:

ד״ה הכל בדי שמים וכו׳ וא"ת הא חזקיה דהוי ליה בנין דלא כצ"ל:

ד״ה שר הנרגל. נ״ב נ"ל שצ"ל הנרגן: