הגהות יעב"ץ על נדרים כז:

רש״י ד"ה דילמא אונסא דמיגליא שאני כו' (ודילמא אסיק אדעתיה). תי' אלו המוקפין נמחק:

בר"ן ד״ה (הנמעל"ד) שאני הכא וכו' והלא כבר נמחל מקצת שעבודו ושוב אינו חוזר וגובה. נ"ב מן המשועבדים אבל יגבה מבני חורין. שוב ראיתי שגם הרא"ש כתב כך בלשון ראשון:

שם ד"ה והלכתא אסמכתא קניא כו' ואם כדבריו היה לו לומר בב"ד מומחה. נ"ב דעדיפא הול"ל דא"ה הלכתא למשיחא אלא דלשון הרמב"ם בסמיכה ניחא דאזדא לטעמיה כמבואר באגרת הסמיכה לרלנ״ח:

שם ד"ה נודרין להרגין לליסטים ישראל . נ"ב מדלא שקלה תרומה נמי: