הגהות יעב"ץ על מגילה יג:

שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת כו'. נ"ב שלא תטמא את מרדכי ואת חוליו שהרי גזרו על העו״ג שיהיו כזבים לכל דבריהם אע"פ שהוא מי״ח דבר מחמיר היה לעצמו בכך ומטומאת ארץ העמים לא היה אפשר להזהר:

שם ״אמר לו" והלא כו׳. נ״ב בגתן לתרש או איפכא:

שם והיינו דכתיב ויבוקש כו'. נ״ב דאי משום ארס שמא אחר הטיל הארס ויכלו לחשדו למרדכי עצמו בכך: