הגהות יעב"ץ על קידושין לג:

גמ׳ אלא מאי קאמר . נ"ב כלומר מאי צריך לאזהורי׳ כיון שראה רב יהודה לשמואל רבו דקם מקמי דרי"ח אבוהי פשיטא דאיהו דבריה נמי הוי דמחייב למקים מקמיה ומשני תלמודא דה"ק זימנין דאתי מאחורי. ר״ל לפי שהתלמיד יושב לפני רבו בפנים אל פנים וזימנין דאתי רי״ח מאחורי׳ דשמואל וכי יתיב קמי ר"י ושמואל לא חזו ליה דליקום מקמיה א"ה אמר ליה אפי׳ הכי קום את מקמיה דכי חזית ליה לאבוך דאתי. דסד"א כיון דרבי׳ לא פליג לו יקרא אין לר"י לעמוד מפני אביו דאין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב אלא היכא דרביה פליג ליה יקרא להכי אמר ולא תחוש ליקרא דידי שאלמלא ראיתיו גם אני עמדתי מפניו דפליגנא ליה יקרא. זה למדתי מדברי הר"ן הועתק בת"י:

שם מפני לומדיה עומדים מפני׳ לא כ"ש . נ"ב עי׳ מכות דף כ״ב: בתו״י ד"ה אין ת"ח וכו׳ אינו רשאי אינו חייב. נ"ב זה א״א לומר כאן דקא יהיב טעמא כדי שלא יהא כבודו מרובה וכו׳. והתימה לא מידי הוא בפרט לפי תי׳ התוס׳ לק"מ: