הגהות יעב"ץ על עירובין נג:

גמ׳ כתרדין עלי אדמה . נ"ב יכול היה שיאמר בלשון קצר ירוק. אלא לפי שכלל כמה מיני ירוק לכן שפתיו ברור מללו לברר מקחו. רש״א. קמ"ל כה״ג לשון ארוך עדיף:

שם שור "במשפט". צ"ל משפט [וכ"ה בדפו"י וברש"י]:

שם א"ד ויעשו לי בהן . נ״ב כלומר בשרא אגומרי:

שם הצפיננו . נ״ב עפרש"י ואינו ע״ד הדקדוק כי א"כ אין הנו"ן שורש. הל"ל הצפנו במשקל הראנו:

שם עשתה לי פולין כו'. נ"ב משלו ואכסניא משמשת היתה:

שם ולא כך א״ח אין משיירין כו'. נ"ב ר"ל אינך יכול להתנצל שחשבת שאני שיירתי לעצמי מן התבשיל באלפס (שמא באמת חשב עליה כזאת) א"כ חשדתני שלא כדין שהרי כך אמרו אין משיירין כו':

שם לסטים כמותך כבשוה . נ"ב נ״ל שביל הרשות לאחר שירדה רביעה היה [עי' תענית ו: ב"ק פא] דוק:

רש"י ד"ה אמרי לה אשה כו' מתה כו' . נ״ב יש לדקדק מנ"ל זה שמא נשא אשה על אשתו [וכ״כ רש"א]. י״ל משום שאמרו [יבמות סג: סנהדרין כב] אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה א"כ מ"ט עלץ בזאת ביותר דמי כדלא טעים תבשילא. אלא שמתה והיה שרוי ג׳ רגלים בלי אשה: ד"ה מסכת אהרונית מסדר קדשים. נ"ב רש״א פ׳ סדר טהרות ולפ"ד נ"ל אחרונית על עוקצין שהיא ודאי אחרונית ועירנית כדאמרינן [ברכות כ. וש"מ] דמתנו תליסר מתיבתי בעוקצין ומצינו שרשב״ג לא היה בקי בה כבשלהי הוריות: