הגהות יעב"ץ על עירובין נג.

גמ' בני יהודה דגלו מסכת כו'. נ"ב נ"ל לפרש שהיו מגלים לתלמידים מסכת שילמדו ויעיינו בה קודם שילמדוה מפי רבם כדי שיתנו תחלה לבם עליה ויהיו יודעים לשאול ולהשיב בה בהיותם לומדים אותה כדי לברר ספקות שיפלו. לפי שכבר היא שגורה בפיהם והוו גמרי והדר סברי. וכשהתחילו מסכת לא פנו ממנה למסכת אחרת עד שגמרו הראשונה והיו יודעים במה יעיינו תחלה. וגם בזה עזר גדול לעיון כדא"ל ר"ח לרב ב"פ לא אמינא לך כי קאי ר' בהך מסכת כו' [שבת ג:] משא"כ כדלא [גלו] מסכת אלא הרב לומד מה שלבו [חפץ] היום בזו ומחר באחרת כי הא דאמר [ב"מ צ״ז] אלא מצינא לאשתמוטי לכו ממסכת למסכת נמצא באופן זה בשעה שלומדים לפני הרב במס' חדשה תקשה עליהם הבנתה ולא ישימו לב לשאול כל דבר הקשה וכשישאלם הרב בה דבר לחדודי יהיו נחפזים להשיב פתאום לא ידעו להשיב מאומה: