הגהות יעב"ץ על עירובין מז:

גמרא שהלך אצל רבי לצידן . נ"ב נראה דהיינו צידון דקרא ואע"פ שהיא מכלל הארץ שנתנה לא״א שצידון בכור כנען הוא וגם כתוב [יהושע יג] כל צידונים אנכי אורישם מפני ב״י. אלא מחמת שלא כבשוה בראשונה כמ״ש [שופטים א] אשר לא הוריש וגו' ואת יושבי צידון:

שם שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן . נ"ב לאו דוקא [וכצ״ל לעיל מ׳ ע״א] אלא אותן נכרים היו רגילים עם ישראל ומכירים לבני מחוזא ונותנין להם בלי פסוק דמים כאותה דשלהי פא״צ [ביצה כט:] הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו וא"ל תן לי גדי כו':

שם חרם שבין תחומי שבת . נ״ב הא דנקט חרם י"ל דלרבותא נקטיה דהו"א דסגי ליה במחיצת החרם קמ"ל דלא. א״נ דוקא בכה״ג דהוי להו מכונסין כדמשני בסמוך ובהא מיירי הוא דס״ל לר"י דבעי מחיצה של ברזל כנ״ל לפרש"י אמנם לפי' ר״ת ור"ח בחרם אין צורך ודו"ק: