הגהות יעב"ץ על עירובין לו:

גמרא במרי דמתא . נ"ב ר״ל במלך דאיכא מצוה לעולם ירוץ כו' [ברכות ט: וש"מ]:

שם במקרי שמע . נ"ב עפרש״י והוא דחוק מאד ובערוך פירש במקרי שמע שבא לבקש ממון לפיכך בורח ממנו. גם בזה יש קצת גמגום כי מה לו לברוח מפניו בשבת שאין היום עת לבקש ממון. וילך לו למחר. וי״ל בזה כי מ"ש יבוא היום לעיר ויצטרך להכניסו לבית ולערוך שולחן לפניו והוא לא הכין לו ארוחה וסעודתו אינה מספקת לו ולאחר הלכך משתמיט מיניה. אך חכם דמתניתין דמ"פ מיירי דלא אתא בשבת למתא דמשו"ה מערב ע"ת לצאת ולילך אצל הרב לשמוע תורה מפיו. ואינו צריך לכך אם בא לעיר. ולהניח עירוב כדי ללכת לקראתו ולהביאו לעיר אין בזה מצוה: