הגהות יעב"ץ על חולין צ:

גמ׳ דהתרא לכליה דאיסורא לשדיי' כצ"ל:

רש"י ד"ה שלמים וכו׳ ורוב אכילתן ודירתן בעזרה. נ"ב לא הבינותי זה הלא משנה שלמה שנינו בהם ונאכלים בכל העיר המורם מהם כיוצא בהם אלא שנאכל לכהנים לנשיהם ולעבדיהם ולא דירתן של כהנים בעזרה אלא בית אב ביום שמשמשים בו ביום היו אז בעזרה ועם שהם נוטלים וחולקין בחזה ושוק מערבן שעשו מ"מ לא היו מוכרחין לאכלם שם גם נשיהם בניהם כו׳ ודאי לא היו מצוים שם אשה בעזרה מניין. ולכן גם מ"ש תוס' אינו מספיק. איברא לא צריכין לדחוקי לגמרי דמיהת בזבחי שלמי צבור מתוקם שפיר בדוקא ובשאר שלמים אם ארע שחתכוהו בעזרה. קמ"ל מאי עביד בי׳. וש"מ דלא צריך שרפה וכדאמרי׳ בפכ"צ דאסורא נשדיי':