הגהות יעב"ץ על בבא מציעא ס.

במשנה פיטום . נ"ב נ"ל דגרס פיטם בסמ"ך וחבריו בהמוכר [ב"ב צ"ג ב׳ צ"ז ב'] ובי"ט [ביצה ט״ו ב'] ור"ה [כ״ז א״ב כ"ח א'] ובכלים [פ״ג מ"ו]:

רש"י ד"ה לא את האדם עבד כנעני כו'. נ״ב אבל בעבד עברי נראה דלית לן בה. כיון דאין גופו קנוי קנין עולם. והוי ליה עני ישראל דמצוה לפרנסו. וכן אמה העבריה. ואצ״ל שמותר לפרכס וליפות הבת לקדשה להגון שתמצא [חן] בעיניו אפי' היא כעורה. כההוא עובדא [נדרים ספ"ט] דהכניסוה לבית רי"ש וייפוה כו'. ברם ה"מ בכעורה גרידא. אבל אם יש בה מום מן המומין שפוסלין בנשים ומפרכסת להסתירו. אין אונאה גדולה ממנה לו ולה שסופה לצאת בלא כתובה ואיכא בושת טובא. מיהא מספקא מילתא בזקנה שאינה רותחת דלא הוי מומא אי שרי לצבוע שערה כעובדא דבסמוך. ונראה דאונאה גדולה הוי אם היא כל כך זקנה שאינה ראויה לילד ומוציאה: