הגהות יעב"ץ על בבא קמא צט:

גמ' לעכר מוחך כו'. נ"ב יש לפרש לשון בתמיה הוא. וכי אינך חושש. אם יעכור מוחך. ולחדודי׳ ליה ולחבריה קא"ל הכי. לזרוזינהו קבעי:

שם אימא מפני שהוא נושא שכר . נ״ב נ״ל שלא בא לשנות הגרסא אלא יש ליישב הלשון השנוי בברייתא דהאמרינן בהמקבל (דף קט) טבחא מותרה ועומד. ומסלקינן ליה משום דפסידא דלא הדר הוא. וקשיא עלה אם מיירי בחנם מה צריך סלוק פשיטא מסולק ועומד הוא ואי בשכר והקדים לו דינר מאי פסידא איכא וצ"ל בשכר ולא הקדים לו שכרו אלא שכיר הוא. ואע"פ שאין שכירות משתלמת אלא בסופה. קמ"ל הכא ה"ה כנושא שכר. כלומר כאילו כבר קבל שכירותו ומשלם ואי לא מצי לשלומי מסלקין ליה כדעבד רבינא לרוניא [בב"מ שם]: