הגהות יעב"ץ על בבא קמא עד

מעשה בר"ג שסמא כו'. נ"ב צ"ע הא ודאי לאו בכוונה עבד דאפי' לביישו אסור כדאיתא ס"פ יוצא דופן (אע"ג דאין לעבדים בושת [עתוס' בנדה שם]) כ"ש צערא דגופא דאפי' צב"ח אסור מן התורה ותו אי הכי מה טיבה של שמחה עתה דמשמע שעד עכשיו מצטער היה שלא בא לידי כן ומדוע המתין לו כל כך (כדמוכח נמי בדוכתי טובא שהיה עבדו זמן רב וע"פ הישן) א"ו היה נפלא מר"ג לעשותו במתכוין עד שבא לידו במקרה. מעתה תמה על עצמך לשמחה מה זו עושה הא בעינן ושחתה עד שיתכוין לה כדאיתא ס"פ הרגל ושמא ר״ג ל"ל דרשב״ג אלא כת"ק דס"ל שיחק באדון: