תד"ה אחרים לאו היינו ר"מ דהא פליגי. נ"ב נ"ל שלאחר דאסקוהו בשם אחרים חזר בו [וכ"כ התוס' בסוטה] אעפ"כ משנה לא זזה ממקומה ושנו גם דבריו שאמר בתחלה בעוד שנקרא שמו ר"מ כמו ששמעו תלמידיו אז מפיו:
שם סד"ה אין. לא רצה ר' יצחק להקל. נ"ב לעצמו. א"נ דוקא בדיעבד התיר מ"מ לא רצה להקל להורות כך לכתחלה: