הגהות יעב"ץ על עבודה זרה כ:

גמ' יהפכנו על פניו. נ"ב עד שלא ימות כשהוא גוסס. מיהו לא שרי למעבד הכי:

שם זריזות מביאה לידי נקיות. נ"ב עפרש"י מ"מ נ"ל דכייל נמי נקיות הגוף ומלבושיו מלכלוך כדתנן פ"ט דמקואות של בנאים מצד אחד חוצץ. ואמרינן (שבת דף קיד א) כל ת"ח שנמצא רבב על בגדיו חייב מיתה שהחושש על נקיות נשמתו חושש גם על נקיות בגדיו שהם תכשיטיה. והוא דבר שכלי. לנהוג בנקיות אדם חכם שלא ידמה לבהמה:

שם פרישות מביאה לידי טהרה. נ"ב טהרה נמי לא נפקא ממשמעה דהיינו סתם טהרה דקרא שהיא היפך טומאה חומרית שאין לה מבוא בשכל כנקיות רק מחוקי התורה. והיא שהיו רגילים בה ת"ח בא"י קדמונים וחסידים ראשונים כענין ששנינו [פ"ב דחגיגה] יוחנן ב"ג היה אוכל על טהרת הקדש. וכן רבים היו אוכלין חוליהם בטהרה והיא מביאה לידי חסידות וטהרת הלב: