הגהות יעב"ץ על ערכין ו.

גמ' בין אמר עלי בין אמר הרי סלע זו לצדקה כצ"ל ותי' ת"ר נמחק:

רש"י ד"ה לבסוף וכו' דהא כל ימי בית שני היתה. נ"ב אי משו"ה לק"מ דבתחלתו נגד הכותים קאמר שאליהם אמר לא לכם וגו' ומהם לא היתה להם אימה ומן המלכות שהיתה ידו תקיפה עליהם ודאי קבלו כדאיתא בהדיא וכדאסיק אלא דר"י הוא דלא אסיק אדעתי' לפלוגי בהכי:

ד"ה אמה כליא וכו' מאמה על אמה לכליא עורב וכו' כלי' לשון שמגרש וכו' שהי' מגרש זבובין ל"א כליא עורב כצ"ל:

ד"ה ואגרת אל אסף וכו' וקשקיל לבדק הבית כצ"ל:

תוס' ד"ה מיתיבי ואל אסף וכו' שומר הפרדס היה רחוק. נ"ב לכל זה הדוחק (מבואר הוא שאין בו ממש כי שלוחו כמותו ודינא דמלכות' דינא. תדע דקטלי דקלי וגשרי גשרא וכו' ושלוחא דמלכא כמלכא הרי דשלו ממש היא) הוי הוצרכו מפני אותה שאמרו רפ"ק דר"ה הוא כורש הוא ארתחשסתא אמנם לפמ"ש שם ובפי' לס"ע (פ"ו) דודאי ארתחשסתא שהוא כורש דנחמי' אינו כורש הראשון שעליו נבא ישעי' א"צ לדחוק וק"ל: