הגהות יעב"ץ על ערכין י:

גמ' בעשיית מלאכה דכתיב. נ"ב כחג. אלא כח"ה עי' תוס' ר"ה (כב א') ולח"ש פ"ד דמגילה מ"ב:

שם אמר להם אפשר כצ"ל:

שם נטלו את תקונו. נ"ב ש"מ אין כלי פגום פסול לשיר:

שם ועליהם אמר הכתוב נחושת ממורט נחושת מרוק כצ"ל:

שם וכן הי' ר"ש ב"ג אומר הרדולים. נ"ב בערוך גריס הרדולוס בה"א:

שם מפני שקולו ערב. נ"ב צ"ל עב וה"ג בערוך:

בתוס' (הנמעל"ד) ד"ה י"ח ימים ותו מפני דברי רשות נמי לא נפסיק כצ"ל:

שם וק"ק רב דסבר לאפסיקינהו התניא הכא. נ"ב ר"ל באותה ברייתא דמייתי תלמודא התם בתענית ושמא ט"ס הוא וצ"ל התם:

ד"ה פסק אמרו מלאכי וכו' מפני מה אין אנו אומרים שירה. נ"ב במ"כ אינו דיוק של כלום כמ"ש בלח"ש מ"ו פ"ד דר"ה:

ד"ה ועליהם וכו' פ"ה על כלי נחושת שמוציא קול מהם כצ"ל. ונ"ב כך נ"ל להגיה (והי' לבתו' נ"א ברש"י על מסכת זו כמש"ל דף ט א' ג"כ):

שם ד"ה מגריפה וכו' אחת לדשן. נ"ב כמ"ש פ"ב דתמיד נטלו המגרופת. ונ"ל שזו היא של מ"ו פ"ד דתמיד שהי' להם גם קול אדיר (והיא שהטעה לרש"י לחשוב שזוהי מגרפה הזכורה כאן לענין כלי זמר) ודלא כתוי"ט שאותה שלישית הי' וזו שנזכרה כאן קראה שהיא כלי זמר שקורין אורגל"א: