הגהות שו"ת רבינו משולם איגרא עד

(ק) עיין תוס' שבועות י"ז ע"א ד"ה או. וא"כ ה"נ מאי דיתיב באילן כיון דבא ע"י מעשה מקרי מעשה (ר) דאמר שם בדף פ"א ע"ב מאי לאו סוף עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שירים דמש"ה מצי להזות הזאות אחרונות דליכא בל תוסיף והכא לא קאמר רק משום דשלא בזמנו בעי כונה (ש) ומאי מקשה ר"י ועוד כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה וכשנתת עברת על בל תוסיף ועשית כו' הא לא עבר כלל כיון שאינו בפ"ע (ת) בר"ה דף כ"ח ע"א ד"ה לא כו' (א) להקושיא ראשונה (ב) בעירובין דף ק' גבי אילן (ג) ר"ל שני העבירות הוי ע"י מעשה דאם ירד מיקרי מעשה ומאי דמשתמש ויתיב באילן ג"כ בא ע"י מעשה (ד) דהשתא (ה) דלא יעבור מכאן ולהבא (ו) שיוסף מחמת שמעורב בקרבן אחר (ז) משום דשלא בזמנו בעי כונה וכשאינו בפ"ע לא הוי כונה (ח) דהוא בזמנו ול"ש החיי משום דאינו בפ"ע אך מ"מ (ט) בקום ועשה (י) מ"ה ליתן במתן ד' (כ) ר"ל אפילו על המתנה הראשונה דשניהם הוי מעשה מ"מ עדיף בל תגרע (ל) התם בעירובין ע"כ לא קאמר ר"י אלא כו' ר"ל (מ) קודם שידע החילוק דאלו אתרמי דמש"ה מיקרי בזמנו (נ) דבקדשים לא בעי כונה (ס) די"ל הפי' דילמא מצות צריכות כונה ומ"ה בסוכה אינו עובר וגבי מתן דמים דעובר הוא כמ"ש הרמב"ן דבקדשים לא בעי כונה ומאי מקשו התוס' מהישן בשמיני א"ו דלא ס"ל כסבר' הרמב"ן (ע) ר"ל דאמאי לא ילפינן מלא יחללו את קדשי דאין חולין מחללין קדשים הוי משום דהנה כו' (פ) לפ"ז ג"כ אין ראיה כמ"ש הרמב"ן דבקדשים מצות אין צריכות כונה די"ל אע"ג כו' (צ) ע"פ מ"ש הה"מ כנ"ל (ק) בין כפרה לענין עשיית המצוה