הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא סד:

נ"ב פי' לפי שגם הוא היה יכול לקנות בדמים הללו:

דאי אייקר רווחת דבר מצרא הוא וכי זל פסידא דבר מצרא הוא:

נ"ב דניחא ליה שלא ליפשו שטרא:

תיבת סבור מיניה המרובעים צריך להיות מוקפים:

צ"ל ובהא:

נ"ב ופעמים קונה אדם קרקע לעצמו ביותר מדמי':

נ"ב ס"א המחצה וה"פ מן חצי המותר שהרי אידך נמי הוא מצרן ודו"ק מהרש"ל וכ"ה בד"ק:

דה"ל וכו' צרו המרובעים צ"ל במוקפים:

נ"ב פי' וא"כ היה יכול לטעון ארי אברחי. דהא נוכל לאוקמי שבנה כבר אלא רק האמת הוא בודאי דלא מצי למימר לא היתי מוכרו אלא לזה כיון שדעתו למכור וא"כ יכול לומר המצרן וכו' ובניתי וסלקתי את הארי כן הוא חבור הדברים בדוחק:

נ"ב פי' ולכך יכול למוכרו לנכרי ואין שייך גבי מוכר דינא ועשית הישר והטוב:

שיכתוב כצ"ל:

נ"ב ומעכשיו:

נ"ב ואפשר דהרא"ש לא ס"ל דברי הראב"ד ז"ל שכ' לעיל דמ"ה מקבל עליו מהשתא קודם שיבא ההיזק כו' שנותן טעם אחר כמ"ש הר"ן כבר כתבתי דעת הרא"ש בטעם מקבל מהשתא: