הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא מב.

צ"ל זה:

במצות כצ"ל:

נ"ב ושלוחו של אדם כמותו:

נ"ב זל"ג אמר רב ספרא כגון שנטל ונתן ביד וכו'. מהו דתימא נכרי גופא כי עביד אדעתא דישראל קא גמיר ויהיב קמ"ל:

נ"ב והיינו הך דאמרינן שליחות לנכרי לחומרא מטעם כיון דזוזי דישראל נינהו אסור למשקל מינייהו רבית כאילו היה שייך שליחות לנכרי. ובזה אין צריך להגהת מהר"ם: