הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא ג.

נ"ב ובא לב"ד:

נ"ב ומאן דתקן חשיד נמי אשבועתא:

נ"ב דאי לא היה ראייה דהיה שלו היה זה נאמן לומר לקוח הוא בידי במגו שהיה יכול לומר שהוא שלו:

נ"ב מאחר שכבר פסקו הב"ד יחלוקו ה"ל האי שהטלית בידו תובע לומר למה נחלק הא הודית לי שכולה שלי ועוד מוכח דהוא תובע דהא הוא טעין תחילה האי אומר אודויי קא מודי לי והאי אומר וכו':

נ"ב דפריך לעברי חביות רק לפני בתולות ולפני אלמנה לא לעברי כלום ואנא ידענא איזה בתולה ואיזה אלמנה ומשני זימנין דתפסה מאתים וכו':

נ"ב שלש ולוה אומר שנים כצ"ל:

נ"ב של שנה ג':