הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא לט:

נ"ב דסברא כפועל בטל:

נ"ב אצלו:

נ"ב להושיבה עליהם לגדל אפרוחין:

צ"ל סוס:

נ"ב והרא"ש כתב ליקח בהן פירות ע"כ ומפרש הטעם משום דהכל בכלל פירי חוץ מכסות וכלים:

נ"ב קאי אדלעיל מה שלא רצה להפסידן אלא שליש:

דהשתא כצ"ל:

נ"ב והיה אבק רבית ולא היינו מוציאין מיד בעל השטר:

לו מלאכה לעשות ומיהו וכו' שאין לו מלאכה כצ"ל:

נ"ב עי' לעיל בר"ן סי' שמ:

נ"ב דאמר בין מועט בין מרובה: