הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא כה.

נ"ב לאפוקי בתחילה רצה לפרש בגמרא דפליגי במימרא דרבה:

תי' דברי ר"ע נרשמי' למחוק:

נ"ב פי' טעמא דר"ע כשעת התביעה מדכתב ביום אשמתו ביום שבא החיוב וכיון דאיכא עדים מההוא שעתא איחייב ליה:

נ"ב ל"ג דכתיב ביום אשמתו ובי דינא הוא דמחייבי אשמה:

נ"ב ודוקא ביין שייך האי טעמא דהחמיץ אבל בחבית של שמן ס"ל מ"ד דצריכה חסרון חסרון ממש. עי' מה שכתוב לעיל בפרקין על הגליון של הנ"י ד"ה איתמר וכו':