הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא יט.

נ"ב דלא דמי לאטרחי' לשבועה דקני כפילא לרבא כששילם אח"כ דהתם משלם ברצונו אבל ר"נ הוצרך לגבות אפדנו. תוס':

נ"ב טוח"מ סי' קג:

נ"ב או:

צ"ל ואפ"ה. [וכ"ה בד"ס]:

נ"ב פי' שערבו על חוב אחד:

צ"ל ממי:

דהנאות כצ"ל:

נ"ב ס"א ר' זעירא:

נ"ב פי' וא"כ ע"כ צריכת את להמוניה מה אמרת היה לך ליקח עדים הא הוה מצי למימר נאנסו ולא מועיל עדים אלא ודאי צריכת להימוני':