הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא יז:

נ"ב טעמייהו דרבנן דאי ס"ד כר"ש לכתוב טעינה ולא בעי פריקה דמה טעינה דלית בה צער בעלי חיים וליכא תסרון כיס חייב פריקה דאית בה צער בע"ח ואית בה חסרון כיס לא כ"ש אלא למה כתבה רחמנא אלא לומר לך פריקה בחנם טעינה בשכר:

נ"ב דקשה לו דלמא משום דהשבה נמי מצוה היא דהא אם יושב בטל חייב להחזיר בחנם מש"ה חשבינן ליה כפועל בטל לכך פי' מ"מ השתא שהוא בטל:

נ"ב כל זה בגמ':

נ"ב פי' הרפת אינה מטעה את הבהמה אלא עומדת שם במנוחה ולא כמטורפת שרוצה לברוח למקום אחר:

נ"ב בטל:

נ"ב דפריקה וטעינה בחנם ולא קשה מיהו מאבדה:

נ"ב דאורייתא: