הגהות מאלפס ישן על בבא קמא מא:

נ"ב פי' אם חמורו טעון עצים:

נ"ב פי' אם מת חמור חבירו הטעון פשתן:

נ"ב פירש:

נ"ב אמר רב יוסף ולא פליגי כאן לפני יאוש הדין עם השני כאן לאחר יאוש הדין עם הראשון ותרוייהו אית להו דרב חסדא:

נ"ב לשון רש"י רב פפא אמר לעולם קודם יאוש פליגי ותרווייהו אית להו דרב חסדא דרצה מזה גובה רצה מזה גובה ובגלימא דגניבה כ"ע לא פליגי דהדרא למרה מיד בחנם ואין הלוקח יכול לעכבם על מעותיו וכדרב חסדא והדין עם הראשון דאמר רב לא בדין הבעה"ב קאמר אלא בדינו של לוקח קאמר. ר' יוחנן סבר עשו תקנה ונהי דאית לן דרב חסדא ולא מצי לוקח למימר לבעה"ב לאו בעל דברים דידי את מיהו אחר שישלם לו את הגניבה יתבע מעותיו מבעה"ב ואי קשיא מ"מ דמי קא שקיל מה לי משום תקנה מה לי משום טענת לאו בעל דברים דידי את נ"מ היכא דגזל ובא אחר ואכל בלא דמים דאמרי' כדרב חסדא ואם השני נוח לו מן הראשון גובה הימנו:

נ"ב פי' משום דהוכר הגנב:

נ"ב לאהדורי:

נ"ב ופלוני:

נ"ב דאיסורא:

נ"ב בענין: