הגהות מאלפס ישן על בבא קמא כד.

את הבערה ושוי' טמון כצ"ל:

נ"ב על טמון באש:

מגג בעליה הסמוך לגינת חבירו כצ"ל:

נ"ב בס"א דאולי וקאי על בעל קמה ול"נ להגיה דאינו במקום דאפילו וקאי על הטומן:

נ"ב בס"א חייבין משמע קאי על העדי' אבל השוכר עצמו פטור משום דהוי גרמי דגרמי וכן כתוב בב"י: