הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא ג.

נ"ב עד שיביא ראיה שנתן:

נ"ב שני כותל אחר לאחר שבנאו זה למעלה מד' אמות לתת כו' כצ"ל:

נ"ב דאל"כ למה נקט התנא בכותל שנפל אלא אפי' שבתחלה [רצו] לבנותה למעלה מד' אמות אפ"ה אחר שנפל אינו יכול לכופו ולחזור ולבנותה למעלה מד' אמות:

נ"ב פי' ואמרו תרוייהו דעביד איניש דפרע בגו זמניה:

נ"ב ולא דמי לאלמנה דחיישינן לאתפוסי צררי אפי' בתוך הזמן דשאני אלמנה דכיון דבתנאי ב"ד קא אכלי חיישינן. רא"ש:

נ"ב פי' מימרא דר"ל דהקובע זמן כו' דאינו נאמן אפי' ביומא דמשלים זמניה:

נ"ב בס"א כתיב בגו זימניה כו'. [וכ"ה בד"ס] נראה דה"פ דה"ה בתובעו בגו זימניה פי' כמו שטוען הלה פרעתיך בגו זימניה כן תבעו זה נמי בגו זימניה ולעולם תבעו ביומא דמשלם זימניה הוי בכלל בעיא דאי בעי וכו' והגהת מהר"מ תי' במישלם אינו מובן ודו"ק:

חומרא כצ"ל:

נ"ב זהו לשון הגמ':

נ"ב וכן הקשו התוס':