הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא כד:

נ"ב וכ"ש (שלא) באחריו':

נ"ב הוה מצי לשנות כגון שעשאו אפותיקי דאז לא הדר אארעא אחריתי ואם תפול ביד המערער יפרע לו אחרת ומש"ה אינו מעיד לו עליה דנוגע בעדות הוא ולא תקשי נמי שמא יש לו בע"ח גדול דמש"ה מעיד דהכי פריך אית ליה אחריתי כדי כל חובו:

נ"ב בגמ' מאי נפקא ליה מינה:

נ"ב השתא ס"ד דגם לוקח חוזר על המוכר לכך פריך סוף סוף לגבי לוקח נמי הוי ליה רשע וניחא שפירש הרי"ף לעיל במקשה ולא מאי דשקיל לוקח:

נ"ב הוא:

נ"ב מחרב רעה:

נ"ב וכ"כ התוס' וסיימו כיון דהשתא לא מירווח מידי:

נ"ב והא לא מצי למימר בשעובד כוכבים אנס דא"ל אחוי לי סהדי שבדין טרפה ואשלם וי"ל דמיירי כגון שבדיני עובד כוכבים דן עמו ובדיניהם דעובד כוכבים הוי הלכך חייב לפצותו. תוס':

תיבת מהימן צ"ל מוקף:

נ"ב פי' אם יכול להיות נשכח הדבר דבתורת משכנתא אתי לידו יש לו חזקה אבל לעיל כתב הנ"י אפי' ידעינן דאתו לידיה במשכנתא שלא ידוע על כמה שנים נתמשכן יכול לומר ב' שנים היה לי משכון וג' שנים עשיתי חזקה: