הגהות הב"ח על רי"ף יבמות א:

נ"ב וגו':

דאלו כצ"ל:

לפי שמצינו כצ"ל:

נ"ב כל:

נ"ב ולקחה:

שהאחת ערוה וכו' וצרת צרתה כצ"ל:

נ"ב לו:

נ"ב ולו אשה אחרת ומת:

לפני זה כצ"ל:

שלא יביא כל אחד קרבנו שעירה כצ"ל:

אין חלוקים מתורת יחיד אלא רוב ישראל או כולו כצ"ל:

נ"ב אע"ג דבמאי דקאמר אמרת מה אחות אשה כו' ואפשר לינשא לאחים לא מידחו ט"ו נשים שלא במקום מצוה דאפשר להו לינשא לאחים מכל מקום מידחו מדרשת במקום עליה הוא דאסור צרה שלא במקום עליה שרי' צרה כדאמר בגמ' אליבא דרבא א"נ למ"ד ערוה צריכי קרא נפקא לן שריותא דצרה שלא במקום מצוה מדכתיב ויבמה במקום ייבום הוא דאסור' צרה שלא במקום ייבום שריא צרה עי' בדף ט' בגמ' ובתוס' וא"כ האי המ"ל כו' הכי פירושו דלבתר דקאמר יכול שאני מרבה את שש עריות כו' עד שאין צרה אלא מאח הומ"ל בתר הכי יכול שאני מרבה ט"ו נשים שלא במקום מצוה וה"ל למידחי ת"ל וכו' למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

ליה כצ"ל:

ז"ל הס"ד:

נ"ב וגו':

ושריא כצ"ל:

תי' על נמחק:

נ"ב עכ"ל: