הגהות הב"ח על רי"ף יבמות א.

נ"ב ואלו הן:

ובת בנה ובת בתה כצ"ל:

תי' שכבר ילדו מוקפין ונ"ב בגי' המשנה ליתיה והאלפסי העתיקו מבריי' דרבה בר שמואל בגמרא סוף דף יב:

תי' ולא לצרר מוקפין. ונ"ב בגמ' גרסי' ולא לצור וכ"ה בפרש"י לשם וכן נראה מהתוס' בדף ב ע"ש:

נ"ב כדקתני:

לקמן כצ"ל:

ובתו דהכא בבתו מאנוסתו כצ"ל:

נ"ב זה ליבום אסור' לו לפי שהיתה אשת אחיו מאמו תחלה:

נ"ב לו:

ואז כצ"ל:

שמקחו כצ"ל:

נ"ב אחותה:

נ"ב ליבום:

נ"ב אחת מהן:

בלא בנים וכן אם הד"א:

נ"ב משום ערוה:

תי' שכולן וכו' ערוה נמחק:

לאחר כצ"ל:

דכתי' כצ"ל:

נ"ב ולי נרא' לדקדק מפרש"י מדכתב בסתם ועמד שמעון וייבם אשתו וכו' אפי' כבר עמד וייבם מקמי דנולד לוי אסורה לו דאי דוקא נולד תחלה הו"ל לרש"י למימר ואחר כך עמד שמעון וייבם כו' כדתנן ר"פ כיצד:

נ"ב ריש:

לאחין או מיאנה והיכי משכחת לה מיאון כצ"ל והד"א:

צ"ל ויוצאה:

נ"ב אשתו:

נ"ב עי' לקמן סימן ז':

נ"ב עי' לקמן סימן ב:

נ"ב ההיא דכתובות ניחא דמדתני בסיפא אם בתחלה נשאת לשם איילונית יש לה כתובה מכלל דרישא בלא הכיר בה אבל ההיא דקטן וקטנה א"ל דבקיבלה עליה אע"פ שתמצא איילונית וכן פר"ת דכה"ג משני ריש פ' סורר ומורה ע"ש אי נמי אפי' לא קיבלה עליה מ"מ היכא שנמצאת איילונית לאחר מיתה חיישינן דילמא אם היה הבעל קיים לא היה מקפיד וכדפי' הר"א מבורגיילי"א בתו':

נמצאו כצ"ל:

נ"ב לשון הרא"ש:

הוא דלית לה כצ"ל:

תי' משום נמחק:

מדקתני כצ"ל:

נ"ב עכ"ל:

נ"ב לשון הרא"ש: