הגהות הב"ח על רי"ף שבת נא:

הוא:

נ"ב איני צריכה וגם לא אמרה כו':

נ"ב לפענ"ד נראה דשפיר דייקא רבוואתא דכיון דאשכחן דזימנין הדם שותת קודם שתשב וזימנין אינו שותת אלא לאחר שתשב אי איתא דלרב הונא אין מחללין אלא כשהדם שותת לאחר שתשב הוה ליה לפרושי ולומר עד שיהא הדם שותת כי היכי דלא ליתי למטעי ולהקל אלא צריך לומר בעל כרחך דרב הונא לקולא קאמר דמיד שהדם שותת מקרי שתשב על המשבר נמי מחללין ומה שקשה דהו"ל לפסוק כרב הונא דספק נפשות להקל נרא' דטעמייהו דכי אמרי רבנן דמחללין ביולדת היינו כשנתברר לנו שהיא יולדת התם הוא דאזלינן לקולא כגון בפלוגתא דמר זוטרא ורב אשי בסמוך אבל הכא דפליגי במאימתי פתיחת הקבר הכא לא אזלינן להקל כיון שלא נתברר לנו שהיא יולדת וכדומה לזה אמרו כי אקילו רבנן בעדות אשה בסופה אבל בתחלתה לא אקילו רבנן:

נ"ב הקבר:

נ"ב בפ"ב דהל' שבת: