רי"ף שבת נא:

עגלים וסייחים והאשה מדדה את בנה:

א"ר יהודה אימתי וכו': וכן הלכתא דקי"ל * עירובין דף פא: ופב. כל היכא דא"ר יהודה אימתי אינו אלא לפרש דברי חכמים:

מתני' אין מילדין את הבהמה ביו"ט אבל מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין * בס"י הגי' חכמה כבגמ' המילדת ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטבור רבי יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת:

גמ' כיצד מסעדין רב יהודה אומר אוחז את הולד שלא יפול לארץ תניא כוותיה דרב יהודה כיצד מסעדין אוחז את הולד שלא יפול לארץ ונופח בחוטמו כדי שיכנס בו הרוח ונותן דד לתוך פיו כדי שיינק:

אמר רבי יהודה מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו"ט.

כיצד עושה אמר אביי מביא בול של מלח ונותן לה לתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו ודוקא טהורה אבל טמאה לא דלא מרחקה ואי מרחקה לא מקרבה:

ומילדין את האשה: ת"ר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר ואם היתה צריכה לשמן חברתה מביאה לה שמן ביד ואם אין סיפק ביד מביאה לה בשערה ואם אין סיפק בשערה מביאה לה בכלי דרך רשות הרבים אמר מר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר פשיטא אמר רב אשי לא נצרכה אלא אפילו בסומא מהו דתימא כיון דלא חזיא אסור קמ"ל דיתובא מיתבא דעתה מימר אמרה אי איכא מידי חזיין חברתאי ועבדין לי אם היתה צריכה לשמן חברתה מביאה לה שמן ביד ואם אין סיפק ביד מביאה לה בשערה ותיפוק ליה משום סחיטה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין סחיטה בשער ורב אשי אמר אפילו תימא יש סחיטה בשער מביאה לה בכלי דרך שערה דכל מה דאפשר לשנויי משנינן

אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין שאמרה צריכה אני ובין שאמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת (דף קכט.) נסתם הקבר אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת רב אשי מתני הכי מר זוטרא מתני (הכי) אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח בין אמרה צריכה אני ובין אמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת נסתם הקבר אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת לא אמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת אמר ליה רבינא למרימר מר זוטרא מתני לקולא ורב אשי מתני לחומרא הלכתא כמאן אמר ליה הלכתא כמר זוטרא דספק נפשות להקל

מאימתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת רורד ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה ודייקי רבוותא ואמרי מדלא אמר רב הונא עד שיהא הדם שותת ויורד שמע מינה קודם שתשב על המשבר קאמר וכאביי עבדינן ולא מחללין עליה שבתא עד שיהא הדם שותת ויורד ותשב על המשבר:

עד מתי פתיחת הקבר אסיקנא נהרדעי אמרי חיה שלשה שבעה ושלשים שלשה בין שאמרה צריכה אני ובין שאמרה איני צריכה מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת הא סתמא מחללין שלשים אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אלא עושין לה על ידי נכרי כדרב עולא בריה דרב עילאי דאמר כל צרכי חולה עושין לו ע"י נכרי בשבת ובדרב המנונא דאמר כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה אמר רב יהודה אמר שמואל החיה שלשים יום למאי הלכתא אמרי נהרדעי לטבילה:

אמר