הגהות הב"ח על רי"ף שבת מא:

ומפתחי כצ"ל:

כגון האי דקרו ליה כצ"ל ותי' נמי נמחק ונ"ב עי' במ"ש האלפסי בפ' מצות חליצה בדף תל"ח ע"א ובערוך ערך חמר בשם ר"ת:

נ"ב לשון הערוך ע' חמר פי' מכנף כולהו ומעיילן בחומרתא דהיא כעין טבעת כגון לולאות דכד בעי וכו':

דכד בעי מעיק והדר וכו' דחומרתא וכד בעי מרווח כצ"ל:

תרי כצ"ל:

מן תי' אמר רב אמי עד כולהו שריאן כ"ז הג"ה היא ונ"ב בא"י אינו והג"ה היא ועיקר מקומה באלפסי היא בס"פ המוצא תפילין כי שם מקומה בתלמוד גם באלפסי הביא בפרק המוצא תפילין סוגיא זו קצת בע"א וע"ש בסי' תרפ:

נ"ב לשון רש"י בפרק המוצא תפילין בימות החמה זרעים בגבעולן ומשירן: שרכא פתילה ארוכה שהעשב ארוך אסור: סיים מסאני שרי לא סיים מסאני אסור שהעשבים נדבקים בקשרי אצבעותיו ונתלשין: עקוסי עוקצי אשפיי"א בלע"ז כפול מתחתיו והעשבים נדבקים שם ותולשן עכ"ל:

והשתא דקיי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר כולהו שריאן כצ"ל:

(ט) דאמר כצ"ל:

נ' עי' לקמן בפ' תולין סי' תקכ"א:

נ"ב בגדים.