הגהות הב"ח על רי"ף שבת לה.

נ"ב בן בתירא:

נ"ב טהור:

עירבוב ויליף לה כצ"ל והד"א והשאר נמחק:

שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר הימנה וקרינן וכו':

כאן צ"ל הדיבור כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. מקיש סיכה לשתייה: ביצה קלה כבר מפורש שזו היא ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה: מצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה: קליפי אגוזים הגדלה ע"ג הקליפה בעודן לחין: סטיס קרו"ג. פואה וורניז"א ובערוך פי' שהוא זרעונים: בסבכה בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד: נתר מין אדמה שקורין ניטראה: בורית מפרש בגמרא מין אהל: קמוניא מפרש בערוך שהוא עשב שמיבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהן והוא מוציא הזוהמא: אשלג מפרש בגמ' שלגא שמיה ומשכח בנוקבא דמרגניתא ומפקי ליה ברמצא דפרזלי: את הכתם של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו: פלפלת כל שהו ואינו פלפל שלנו ובגמ' מפרש דכ"ש חזי לריח הפה: ועטרן כ"ש חזי לכאב חצי הראש: ומיני בשמים כ"ש לריח טוב ומיני מתכת כ"ש חזי לדרבן קטן: מקק ספרים אכילת תולעת האוכלת ספרים ומרקבן ושמו מקק: שמצניעין אותן לגונזן שכל דבר קודש טעון גניזה: מאומה אלמא אחשביה קרא לאיסורא והא דתנן כל שאינו כשר להצניע וכו' ואוקימנא למעוטי עצי אשירה דלא כר' יהודה: רוכלין מוכרי בשמים לקישוטי נשים ויש להם קופות קטנות לצרורות בשמים: אינו חייב אלא חטאת אחת דכולה חד הוצאה היא: פחות מגרוגרות דאע"ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרות הני כיון דלזריעה קיימי בפחות מגרוגרות נמי מיחייב: זרע קישואין חשוב הוא וחייב בשניים גרגרים: המוציא חגב חי טהור כ"ש שמצניעין אותו לקטן לשחק בו כדמפרש ר"י בסיפא דמתני': מת הרי הוא כשאר אוכלין וחייב בכגרוגרת: צפורת כרמים מפרש בגמ' פיילי ביירי שמיה ועבדי ליה לפתח הלב: שמצניעים אותו לקטן ות"ק נמי מה"ט מחייב ליה בחגב טהור ומיהו אטמא פליג דלא מצנעי ליה לשחק דילמא אכיל ליה:

ולדוגמא כצ"ל: