הגהות הב"ח על רי"ף שבת לג.

נ"ב לשון התוס' והמוציא קשר מוכסין חייב איצטריך לאשמועינן אפי' כתוב על קלף אף על גב דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין עכ"ל:

נ"ב ס"א ומסננין בו את היין:

שאינו בצ"ל:

נ"ב עמהן:

נ"ב חי הס"ד ואחר כך מה"ד כדי כו':

צ"ל ורבותי:

למצניעיהן לד וחזר כו' אינו חייב וס"ל כו' כצ"ל:

מזיגת כוס יפה פי' כו' הד"א ותי' הכוס נמחק:

לשופו כצ"ל:

ובגמרא כצ"ל:

נ"ב בו את היין שמעכב וכצ"ל:

כאן צ"ל הציון מתניתין ומה שנרשם לקמן הוא טעו':

ולהמחות כצ"ל:

ולא נאמרו השיעורין במשנה אלא למצניעיהן לבד וחזר וכו' אדם שהוציאו אינן וכו' להצניע ואין מצניעין כמוהו כצ"ל:

ובבינונית כצ"ל:

ויעמוד כצ"ל: