הגהות הב"ח על רי"ף כתובות א.
Hagahot HaBach on Rif Kesubos 1a (Hagahot HaBach on Rif Ketubot 1a) · הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב וכה"ג פי' גם התוס' לדעת רש"י ז"ל:
נ"ב ואע"ג דלפי האמת יכול לכנוס בא' בשבת היכא דטריח ליה ולא איכפת ליה בברכה ואפי' לכתחלה מ"מ אין זה שכיח לרוב בני אדם וסוברין לכנוס ברביעי דוקא כסתם מתני' וק"ל:
נ"ב וליכא למידק איפכא דכיון שלא שאל ר' אמי בשעה שכנסה זה אי הות כתיבה כתובתה אלמא דלכתחלה אין כונסין בלא כתובה ולכך לא שאל כדכתב הר"ן בסמוך ומעתה זה שכנס בלא כתובה שלא כדין עבד. דודאי מן הסתם לא מחזיקינן ליה בעבריין דלאו ברשיעי עסקינן ובודאי מדכנסה בלא כתובה כדין עבד ועוד דליכא למידק כלל מדלא שאל ר' אמי בשעה שכנסה זה אי הות כתיבה כתובתה דפשיט דאיכא למימר דר' אמי לא היה במעמד בשעה שכנסה זה ודברי הר"ן בסמוך הם לפי מה שפסק ר' אמי לבעול בשבת למה לא שאל אז אי הות כתיבה כתובה שהרי אסורה לבעלה בלא כתובה אלא ודאי שמנהגן היה לכתוב קודם כניסה ולכך היה סבור שעשו כמנהג אבל ודאי אין איסור בדבר אם לא כתבו בשעה שכנסה שהרי לפי האמת כנסה זה בלא כתובה ולאו בעבריינא עסקינן אלא ודאי דוקא לבעול אסור בלא כתובה אבל חופה שהיא ייחוד אין איסור זו היא דעת הר"ן ז"ל:
נ"ב פי' אפי' אם תשמע לו לא הוי בעילתו בעילת זנות כיון דמתנאי ב"ד יש לה ולא מיתסרא אלא משום דלא סמכא דעת' ושמא כשתנשא לו תסמוך ג"כ דעת' שיכתוב לה כתובה אבל מ"מ לכתחלה לא התירו לבעול בלא כתובה מטעם זה דכיון שתתרצה לו הרי סמכא דעת' שזה אינו דודאי אפי' תתרצה לו איכא למיחש דדלמא לא סמכא דעת' דסתמא לא קא סמכא דעת':