הגהות הב"ח על רי"ף גיטין כח:
Hagahot HaBach on Rif Gittin 28b · הגהות הב"ח על רי"ף גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב נראה בעיני ליישב דברי ב"ה דאיהו ז"ל מפרש שקלא וטריא דבגמ' דלא קאי אמלתא דרב נחמן לאותובי עליה תיובתא כפירש"י אלא קאי לאותובי ארב אשי דדחי מאי דפשיט מדר"נ דאדיבוריה דידיה קא סמיך והכי הוי פירושא דסוגיא ת"ש האומר התקבל כו' אלא אמרי' כיון דנתן עיניו לגרשה מימר אמר תיגרש כל היכא דמיגרשא אלמא דאע"ג דבתורת קבלה יהביה ניהליה מעיקרא מ"מ בתר הכי לכי מתיידע ליה דלא מצי לשוייה שליח לקבלה ניחא ליה דליהוי שליח להולכה ה"נ נימא אע"ג דהשליח עקריה לשליחותיה מעיקר' וקא' שליח לקבלה הוינא להולכה לא הוינא מ"מ לבתר הכי כי אמליך ואמטייה ניהליה חזר להיות שליח להולכה וה"ל גיטא מעליא דהא הבעל גופיה מתחלה אדיבורא דידה קא סמיך ומימר אמר תיגרש כל היכא דמיגרשה וליהוי שליח להולכה אם יוליך לה הגט ויתנה לידה ואמאי קאמר ר"נ דאפי' הגיע גט לידה דאינה מגורשת בשלמא אי טעמא דר"נ משום דאדיבוריה דידיה סמך ושויה שליח לקבלה אתי שפיר דהא וודאי אדעתא דשליח קבלה יהביה ניהליה ולאו אדעתא דהולכה ולא שייך למימר מימר אמר כו' וא"כ הדרינן למיפשט מדר"נ דאדיבוריה דידיה קא סמיך. ודחינן הכי השתא התם אדם יודע כו' ומעיקרא קבל עליו להיות שליח להולכה אבל הכא דעקריה לשליחותי' דמימר אמר שליח להולכה לא הוינא אע"ג דבעל אדיבורא דידה סמך ושוייה שליח להולכה הא ודאי קא טעי למימר דהא ה"ל שליח מעליא והא ודאי ליתא דאפי' כי אמליך ואמטייה ניהלה לאו גיטא הוא דמעיקרא לא קבל עליו להיות שליח לבעל להוליך. וכה"ג אתפרש ת"ש קטנה וכו' והדחוי הכי השתא התם אדם יודע כו' ובתר הכי קאמר ת"ש הבא לי גיטי כו' מאי לאו קבלה אקבלה והולכה אהולכה וקשיא לרב אשי דקאמר דמשום דעקריה הוא דאי הכי בקבלה אקבלה נמי נימא דאינה מגורשת דהא עקרי' שליח לשליחותיה בשלמא אי טעמיה דר"נ משום דאדיבוריה דידיה קא סמיך אתי שפיר דדוקא התם דקאמר ליה הילך כמה שאמרה משמע דאדיבוריה דידיה סמך אבל בקבלה אקבלה משמע דאדיבורה דידה סמך והכי קאמר אנא לא ידענא אלא התקבלה לה דאי שויה שליח לקבלה התקבל לה ואי שויה שליח להולכה אנא נמי התקבל והולך קאמר. וה"ה נמי בהולכה אהולכה נמי קאמר הכי אי שויה שליח להולכה הולך לה ואי שויה שליח לקבלה אנא מיהא שליח להולכה שויתך והולך לה אלא לרב אשי קשיא מה נפשך סוף סוף השליח עקריה לשליחותיה לגמרי ולאו גיטא הוא בקבלה אקבלה. ודחינן לא קבלה אהולכה והולכה אקבלה כלומר לעולם דקאמר רב אשי דמשום דעקריה כו' ואדיבורה דידה סמך ואפ"ה בהולכה אקבלה גיטא מעליא הוא וה"ט דאע"ג דהשליח עקריה לשליחותיה מאשה דקאמר שליח להולכה לא הוינא לה מכח דידה מ"מ בתר הכי כדקאמר ליה בעל הולך גט זה לאשתי ושויא שליח להולכה וקבל ממנו הגט בסתם נתרצה להיות שליח דידיה להולכה ואמטייה ניהלה ופרכינן אי קבלה אהולכה מכי מטי גיטא לידיה לאלתר ליהוי גיטא דהא אדיבורא דידה סמך כדקא דחית השתא אלא ודאי שמעת מינה דאדיבוריה דידיה סמך ואפ"ה בקבלה אקבלה נמי הוי גיטא וכדקא פשיט מעיקרא ולא משום דעקריה לשליחותיה כרב אשי. ומהדרינן הכי השתא התם קאמר ליה הילך כו' כלומר ודאי כדקא אמר בקבלה אקבלה ואפ"ה ליכא למיפשט מינה דאדיבוריה דידיה סמך דאפי' אי נמי דאדיבורה דידה סמך ושויה שליח להולכה וקאמר ר"נ דלא הוי גיטא משום דעקריה ומ"מ איכא למימר דדוקא התם דקאמר הילך כמה שאמרה דתלי שליחותיה דשליח להולכה בדידה כדשויא איהי והא קאי השליח וקאמר שליח להולכה לא הוינא לה מכח דידה אבל הכא מי קאמר ליה הילך כמה שאמרה אלא התקבל קאמר ותליא שליחותיה בדנפשיה ומכחו עשאו שליח להולכה והלכך אע"ג דהשליח עקריה לשליחותיה דהולכה דמכח דידה מ"מ לבתר הכי נתרצה לבעל להיות שלוחיה דידיה להולכה והלכך משהגיע גט לידה מגורשת אפי' בקבלה אקבלה ומש"ה פסק הרב בעל העיטור ז"ל לפי שיטה זו דבקבלה אקבלה ה"ל מגורשת משהגיע גט לידה. נ"ל. והרבה דקדוקים מתיישבים לפי שיטה זו שלא מתיישבים לפי פרש"י ולכך יראה למעשה כיון דאיכא פלוגתא דרבוואתא אי בעלה כהן הוא איתסרא עליה ולעלמא לא משתרי' עד דיהיב לה גיטא אחרינא ואי מת אסירא לכהן ואי אית לה יבם חולצת ולא מתייבמת: