הגהות הב"ח על רי"ף גיטין כח.

לידה הס"ד ואח"כ מה"ד אם וכצ"ל:

לידה הס"ד:

נ"ב ונראה שדעת הרי"ף מאחר דמסקי' דלא כרבה ורב יוסף ומותר למיקרי בשבתא באפטרתא משום עת לעשות הפרו תורתך א"כ בהא נמי דהשיב רבה לאביי דאין כותבין מגילה להתלמד לא ס"ל כוותי' אלא כותבין משום עת לעשות לה' וגו' דא"א לכל עני שבישראל לכתוב תורה שלמה לבנו כמ"ש הרא"ש גם הר"ן ז"ל רמז ע"ז בר"פ כל כתבי גם המרדכי כתב שה"ה לפ' הקרבנות ופרשיות של ק"ש שאנו כותבין משום שא"א לכל אדם לכתוב תורה שלמה ונמצא נתבטל מק"ש שהיא דאורייתא וכך נתפשט המנהג שלא כדעת הרמב"ם דמחמיר ועוד לדידן שאין אנו כותבין בגלילה אפי' ספר שלם הוי מגילה דכל דף ודף הוי מגילה כמ"ש ר"ת להדיא במרדכי ריש פ' הניזקין בהג"ה וכן במרדכי הלכות קטנות בשם מהר"ם וא"כ בטלת לגמרי כל לימוד אלא משום עת לעשות הפרו תורתיך ולכך נתפשט המנהג להתיר אפי' מה שאינו לצורך ומזה ודאי ראוי להחמיר עי' בספר המלחמות להרמב"ן ר"פ כל כתבי ובהר"ן שם:

נ"ב דהא בגמ':

נ"ב לה:

והרי אמר שלא יהא גט כצ"ל:

יציאה והויה כצ"ל: