הגהות הב"ח על רי"ף גיטין כו:

נ"ב יש לתמוה דמשמע דאי הוה ספר תורה ביד מוכר כ"ש דמהימן וא"כ לאיזה צורך שאלו ספר תורה ביד מי וכבר הקשו כן הרשב"א בחידושיו והרא"ש בפסקיו ע"ש ולענ"ד יראה דאי הוה ספר תורה ביד הסופר מהימן בכל גווני אפי' לא היה מקבל שכר כל עיקר אלא עשה עמו בחנם ועכשיו שכבר הוציאה מידו לא מהימן אלא מטעם מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך כו' דאם עשה עמו בחנם לא היה נאמן כיון שאינה בידו ולכך שאלו סתם ס"ת ביד מי דמתוך תשובתו ישמע ויבין אם עשה עמו בשכר או בחנם ואם עשה עמו בחנם יש חילוק בדין בין אם הוא בידו לבין הוציאה מידו וכאשר השיב לו ביד לוקח אז א"ל כיון שאתה מקבל שכר מתוך כו':

נ"ב משלם:

נ"ב סברא זו כתב הרשב"א ורבינו ירוחם והביא בית יוסף דבריהם ביו"ד סי' קכ"ז וע"ש וראיה לסברא זו מפ"ב דע"ז מורייס אומן שרי לפי פי' הערוך דאומן לא מרע נפשיה:

מיהו בתרומה כצ"ל: