הגהות הב"ח על רי"ף עירובין כז:

דרבי שמעון כצ"ל ותיבת ואי נמחק:

נ"ב דכתיב:

נ"ב כזה א):

תי' לפניהם נמחק:

נ"ב וכה"ג פירש הרמב"ם בפ"ד מה"ע הלכה ט"ו ועי' במ"ש הרב המגיד שם:

צ"ל ומדקאמר

צ"ל אמרינן:

שליש לחנוני או שמונה כצ"ל:

צ"ל ובפרס:

צ"ל כביצה:

ומותבינן אשמעתין כצ"ל:

צ"ל כגזלנין:

צ"ל מהא:

נראה שמפרש דקיימי כזה ב) אבל לא כפי' רש"י דיהיב טעמ' דאמצעי אסור משום דשניהם משתמשים בה בשלשול שלפי פירושו צריך לומר דקיימי כזה ג) ונראה דהוה קשיא לי' על פי' רש"י דאי אמרת דאמצעי אסור משום דשניהם משתמשים בה בשלשול אע"פ שמשתמשין בה נמי דרך אויר אם כן אף בסמוכה לו יהא אסור מאחר שכל בית מהן משתמשים לפעמים בזריקה עם החורבה שכנגדו סמוך לבית חבירו דהא רב ס"ל דלזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין ואי אמרת דכיון שתשמישו בזריקה ע"י אויר אינו אוסר א"כ גם בסמוכה לחבירו ישתמש אפי' בזריקה מאחר שאינו אוסר כמו בבור ואף באמצעי יהא מותר להשתמש על ידי זריקה באויר. אבל אי טעמא משו' דמיגנדר כו' אתי שפיר. והנה בס' רבינו ירוחם נתיב י"ב חלק ט"ו כתב דאם הם סמוכות כשורה כולן אסורות. משום דלזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין ולא חשיב ליה דרך אויר מאחר שיכול להשתמש בין ברחוק בין בקרוב ומה שאמרו הסמוכות מותרים והאמצעי אסור נראה כי ס"ל דקיימי כזה ד) וצ"ע:

שאם כצ"ל:

ושניהם כצ"ל: