הגהות הב"ח על רי"ף עירובין יא:

צ"ל דאי:

צ"ל אפי':

נ"ב או:

נ"ב מביא שפופרת:

נ"ב דאי:

צ"ל לנמל:

צ"ל הלכך:

נ"ב והתוס' פירשו דלר"מ מיירי הכא שהיו מתכווני' לשבו' בעיר והיו סומכין על שפופרת של ר"ג:

נ"ב לא מהני להו:

נ"ב לשון הגמרא [בדף מג:] ועי' שם הרוצה שלא תשרה חיה רעה בקברו כו' והרי"ף לא הביא מכל זה בפסקיו:

צ"ל בשפולו:

על קומתו ידע כצ"ל:

נ"ב אמר כשם:

נ"ב ולא נהירא:

נ"ב היא:

נ"ב וכה"ג פירש"י וה"ר יהונתן וכן נראה דעת הרי"ף שהביא ההיא דשבת בבקעה והקיפוהו נכרים דאין לו יותר מאלפים אמה ואע"ג דפסק בסמוך כרב דאמר הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה: