הגהות הב"ח על רי"ף עירובין יא.

אמותיו כצ"ל:

נ"ב מחיצות:

נ"ב מחיצות

מיהת כצ"ל:

נ"ב חוץ:

נ"ב כלומר מן הדין:

ומטלטל בכולה על ידי זריקה תיבות אלו נמחקים:

נ"ב כלומר אע"פ דמחיצה דעלמא שנעשי' בשבת במזיד הוה מחיצה לזרוק אבל לטלטל לא הוה מחיצה ואסור לטלטל ואם נעשית בשוגג הוי מחיצה אף לטלטל כדאית' בפ' הזורק מ"מ הכא לא גרע משוגג ומש"ה אמר שמואל דמטלטל כול' ע"י זריקה ורב הונא דאוסר מפרש טעמא משום גזירה שמא ימשך כו' ושמואל דשרי הכא לטלטל בכולה על ידי זריקה היינו דוקא שהוקף לשם דירה כו':

נ"ב כלומר משום קנסא וכדפי' רש"י בפ' הזורק אבל מן הדין ה"ל מחיצה גמורה כמ"ש לעיל:

נ"ב לשון הרא"ש וכן במרדכי:

צ"ל דאי:

נ"ב לו אלא:

צ"ל דהפסיד:

נ"ב באויר:

כיצא כצ"ל:

ואם כצ"ל:

נ"ב אבל רש"י פירש ונפרץ בית לחצר שבפניה דלא הוי בית שנפרץ במלואו למקום האסור כו' נראה שס"ל שאם הי' נפרץ במלואו בבקעה או לאסרטי' היאך אפשר לו לטלטל על ידי זריקה תוך הבית שהרי הוא זורק מרשות הרבים לרשות היחיד ולדעת בעל המאור צ"ל דס"ל דלא כלתה מדתו כנגד שפת הקירוי ממש אלא נמשך קצת לפני':

נ"ב עי' לקמן ברי"ף סוכה פרק לולב הגזול ובמ"ש הר"ן שם סי' אלף לו: