הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא טו.

נ"ב נשברה כדו וכו':

נ"ב לשון הגמ' אק"ו דרבא ומה יער כו' אלא הא קתני שלזה רשות ולזה רשות להלך התם תרוייהו כהדדי נינהו הכא איהו קא עביד מעשה והיא לא והכתיב ונכרתו הנפשות העושו' מקרב עמם הנאה לתרוייהו אית להו איהו מעשה הוא דקעביד: