הגהות חוות יאיר על שבועות ג:

נ"ב לא אתברר כוונתו כי עיקר פירושו שאחד עשר ראוי לספירת או כי תזוב ר"ל שכבר איתרבה מיניה אם הפסיק יום אחד אחר נדתה וראתה יום ב' ג' ד' וספרה אחריהם ז' נקיים ויום י"א הוא האחרון שבהם. ומ"ש רבינו פירוש אינו פירוש רק דינא ומיירי ביום ט' יו"ד וי"א שבי"א יום שבין נדה לנדה. ועי' הגה' בר"ן:

נ"ב פי' דלא שייך שומרת יום נגד יום אפי' לא ראתה רק פעם א' ביום י"א או ב"פ יום יו"ד וי"א: