הגהות חוות יאיר על בבא מציעא סז:

עי' לעיל ברי"ף סי' רסג ונקט כך משום סיפא וק"ל:

בס"י הגי' לית להן שבח אלא כנגד הוצאה [וז"ל הגאון בעל חו"י בגליון אלפ' שלו] הלשון מגומגם ולעיל רמז רסג כתב לא שקל לוקח מיניה דהוצאה אלא שיעור שבח ושקיל מבע"ח:

ולינה עד עמוד השחר משמע ולא עד נץ החמה וכפי' רש"י בסמוך עי' בתוס' וגבי לא ילין חלב חגי פרש"י בחומש אין לינה אלא בעה"ש שנאמר עד בקר משמע דמלת בקר כך היא וצ"ע דבפ' בא גבי עד בקר באש תשרופו כתב דאיצטריך בקר ב' פעמים לתת בקר לבקר והיא עה"ש. ויש ליתן טעם כי צריך שיהיה לפועל זמן אחר שקיבל שכרו להשכיר עצמו שכיר יום ליום אחר ושכיר ליל' ללילה אחרת ע' ר"פ הפועלים ודו"ק. ושכיר לילה עושה מיציאת הכוכבי' עד עה"ש דנקרא לילה כבריש ברכות:

עי' לעיל סי' תסה:

גי' הגמ' והרא"ש ושמואל אמר שכיר שעו' דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום: