הגהות חוות יאיר על בבא מציעא נג:

צ"ע הא קחזו ליה ובפי' הרע"ב משמע דמפני שהוא טבל לכן אם סבורים שכבר עישר מעשר ומאכילן וסוגיא דש"ס דף צ"ב ע"ב לא משמע כן ע"ש בפירש"י רק מפני שאין הפועל אוכל בתלוש אחר שנגמר מלאכתו וא"כ קשה למה נקיט מעשר ומאכילן אפי' מעושרים הם חייב להאכילן אם לא הודיען ודו"ק:

גי' הש"ס רבה והכי משמע ברי"ף רמז שכ"ו:

ואין לומר דשאני התם דה"ל לעבורי וכו' ה"נ לא הו"ל לעבוריה סמוך לנהר ששם דרך להחליק גם במקום אחר לא מתה בנפילה ולא דמי להחליקה במי רגליה לעיל ב"ק רמז קע"ז ודו"ק:

צל"ע דדילמא דהא דאיכא דאכיל מהלכות מדינה הוא משמר במחובר וגמר מלאכה. ועכ"פ מוכח שפיר. רק על רש"י צ"ע: